קחו נשימה עמוקה, עמוקה.. כמה יפה פה, צלול. הבית של מרב, שממש עוד רגע ניכנס אליו, נושק לחורשה מקסימה עם עצי אורן ומרבדים של כלניות ורקפות.



מרב זוהר הגיעה עם משפחתה לישוב שמשית לפני עשר שנים, לאחר מספר שנים בהן נדדו בעולם, במסגרת עבודתו של בעלה. המשפחה רכשה את הבית האחרון שממוקם במעטפת הישוב, אותה חורשה נפלאה מהתמונה למעלה. מרב יועצת ארגונית בעברה, הגיעה לשמשית עם שתי ילדות קטנות והריון מתקדם עם תאומים, עובדה שהצריכה אותה לקחת פסק זמן מעבודתה. כבת טבעון היא הסתובבה בישוב לא מעט, וכאשר החלה תנופת בנייה בטבעון ובתים ישנים רבים פורקו, היא אספה חלונות ישנים והחלה ליצור תמונות המשלבות צילומים מקוריים שלה מיפן וסינגפור במסגרות החלון. היום זה כבר לא כל כך חריג לראות את השילוב הזה אך לפני כמה שנים זה היה חידוש שאנשים רבים התלהבו ממנו. העבודה החדשה הכניסה אותה לתוך בתים ברחבי הארץ ואנשים רבים, שהתחברו לסגנונה, החלו לבקש ממנה ייעוץ לעיצוב רחב יותר של ביתם. ההנאה וההתלהבות ששאבה מהעיסוק החדש, הניעו אותה לגשת ללמודי עיצוב פנים, והיום היא מעצבת פנים מצליחה ועסוקה.



הבית בנוי משתי קומות ומרתף. לקומה השנייה נכנסים מהרחוב, זהו החלק החדש יותר בבית  (נבנה לפני שנתיים) והוא מאכלס את חדר העבודה של מרב, חדר אמבטיה ואת חדר השינה של ההורים.
לחלל זה יש אופי רב בזכות גובה התקרה והגימור הייחודי שמרב יצרה עליה: חותם של טקסטורת עץ. אזור העבודה נמצא ממש בכניסה וממנו ניתן להשקיף, דרך החלונות הגדולים, לנוף המרהיב שבחוץ.
שולחן נגרים משופץ, משמש כשולחן עבודה. מטבחון קטן ופתוח מאחור - מורכב מכיור מושך עין, ושידת הזורע שקיבלה מסבא וסבתא.



מרב יצרה ספרייה ייחודית על הקיר הנוסף בפינת העבודה. הספרייה מורכבת מארגזים ישנים ומסגרות לתמונות שהיא הצמידה לחלקם הקדמי. האמת שיותר מספרייה זו תצוגת אמנות אישית שלה: כל תיבה מספרת סיפור המורכב מחפצים שאספה, כלים, ספרים ותמונות בעלות משמעות עבורה.



פינה מעוגלת ושטופת שמש. עושה לנו חשק להתיישב ולדפדף באחד מספרי העיצוב הרבים.



דלתות הכניסה לחדר האמבטיה בנויות מתריסים ישנים. המראה מעל הכיור עשויה מנפת קמח.
מרב תכננה חלון מעל דלתות הכניסה לחדר השינה, כדי לתת דגש לגובה התקרה. החדר פתוח לנוף ומואר מאד. את המיטה בנה נגר ע"פ הזמנה ושידות הרדיו לצדי המיטה נרכשו בשוק. בתוך אחת השידות נמצא פתק עם הוראות תיקון לרדיו - מרב בחרה למסגר ולתלות אותו מעל השידה. מנורות הקריאה נרכשו ב"בית ילדים.com"



ירדנו קומה אחת למטה. קומה זו מכילה את הסלון, המטבח ויציאה לחצר מקסימה שנושקת לחורשה. גם כאן, הנוף בחוץ פתוח, דרך חלונות גדולים, פנימה ומשמש תפאורה לכל שאר הפריטים בבית.
הסלון מורכב מאוסף רהיטים שנרכשו בתקופות שונות. ספת מרבץ גדולה ומפנקת שהביאו איתם מסינגפור לצד פוף אפרפר מ"בית ילדים.com", על הקיר תלויות שתי תמונות שמרב קנתה בשוק הפשפשים.



שולחן האוכל מחנות בעוספייה, נפתח במנואלה.



אנחנו הגענו לצלם בחורף. הגינה לא בשיאה, אבל היופי שמקיף את הבית בהחלט מפצה. אין ספק שזה בית שהיינו שמחות להתארח בו גם באביב (מרב מזמינה?), להתבשם מצבעוניות הבוגונוויליה, לאפות פיתה בטבון וליהנות מחברה מקסימה.
מרב, המון תודה על האירוח. 
צילמה את התמונות בכישרון רב - הגר דופלט. תודה יקירה.

שבוע מצוין 
שלכם דנה, עדי ותמר


 



עדי

יש ארמונות, כמו שבוודאי למלך פרס היה, עם כל מאפייני הארמון המלכותי - ארמון כזה מהאגדות והסרטים. במציאות מעט מאד אנשים חיים ככה וגם הם חיים בסרט.
ארמון אחשוורוש בכותרות, וזה נותן לנו הזדמנות לכתוב דווקא על הבית של כל אחד מאתנו כארמון. לא בגלל מידות הבית או מידת הפאר שבו, אלא בגלל כל האוצרות ששוכנים בתוכו.
כפי שאנחנו שונים זה מזה, כך גם האוצרות שאנחנו אוגרים.
לאחד אלו יצירות אמנות, לאחר חפצים ממותגים שעלו כסף רב.
לאחד ספל, כורסה או שידה מבית הוריו וסביו, לאחר חפץ ששמר ממקום משמעותי.
אביב ורענן - בעלי חנות ה"אוסף", הם מסוג האנשים שאוגרים אוצרות רבים. רהיטים וחפצים מסבא מנחם וסבתא תמימה, לצד חפצים רבים שנקרו בדרכם במקומות שונים ונאספו באהבה.
כל כך הרבה אהבה עד שיום אחד אביב הרגישה שהיא נחנקת מרוב חפצים. החצר, הבית ואפילו במטע האבוקדו נערמו עוד ועוד חפצים. רענן קיבל ממנה דרישה: לפתוח חנות או להעמיס ולהעביר הכול. כך הוקמה חנות הוינטאג' המקסימה שלהם בקבוץ משמרות.



במרכז הפילוסופיה העיצובית של רענן ואביב, עומד הרעיון שיש ערך להיסטוריה של חפצים. כאשר רענן מגיע לפנות בית, הוא קודם כל מבקש לראות אלבומים ולשמוע את הסיפורים מאחורי החפצים, ממש כמו שאנחנו עושות פה בבלוג. יש לו אוסף פרטי של צילומי חתונה, ואל תגלו לאף אחד,  בביתם, במרתף מסתתרים האוצרות היקרים להם ביותר, אותם הוא לא מראה לאף אחד כדי שלא יהיה סיכוי שיציעו לו משהו תמורתם. בכניסה לבית עומדת כוננית בת 100 שנה שהביאו ממלון "אמריקן קולוני" בירושלים, כאשר פינו אותו.



בעיצוב ובסטיילינג של הבית, אביב נעזרה בשרותיה של מעצבת הפנים תמי שלוש. תמי, היא זו שהציעה לקחת חמור התעמלות, לרפד, ולהפוך אותו לספסל. שאר הרהיטים בסלון עברו מסבתא תמימה. סבא מנחם וסבתא תמימה, סביו של רענן, עלו לארץ מקנדה והביאו איתם את כל חפציהם, רהיטים שנבנו עבורם בהזמנה אישית ואפילו את העץ שבו בנו את ביתם. רענן, שהיה מאד קשור אליהם שומר אוצרות רבים שקיבל מהם ומשמשים אותם בבית היום. למעלה - מתקן כלים משומש, עבר הסבה למעמד עבור התקליטים הרבים שברשותם.



פינת המשפחה מורכבת כולה ממציאות ושיפוצים.



מה יש לומר על הכיסאות האלה? אותנו זה הדליק. מאד. הכיסאות נבחרו בשל עמידותם (אחרי הכול מדובר בבית שמגדלים בו שלושה בנים). מרגלי הכיסאות הוסר הצבע השחור ונחשף הכסוף. מירה, חברה של אביב הציעה את רעיון הריפוד שהתלהבנו ממנו. רענן השלים את פינת האוכל עם פלטת עץ עבה, שקנה במחסן עצים, אותה הניח על רגלי מכונת תפירה ישנה. ספסל האחסון - שופץ ונצבע מחדש בתכלכל נעים. 



לפני שעברו לבית המטבח כולו היה בנוי מ"איקאה". לאט לאט, בעזרתה של תמי שלוש, השתנה המטבח למה שהוא היום. במקום ארונות קיר נבחרו מגרות ישנות, ארונית קטנה ומדף מרשים, ונתלו על הקיר בקומפוזיציה מדויקת.
מתחת לדלפק העץ, הונח ארון ששימש אותם בעבר לספרייה. רענן הוסיף מגרות שיצר בטכניקה, סיזיפית יש לומר, של הדבקת שכבות רבות של עץ סנדביץ' .



כאשר פורק בית העץ הקנדי של סבתא תמימה, רענן לקח את דלתות העץ ויצר מהן את מדפי הסיפריה.



את הפינה הזו אהבנו במיוחד. האור שחודר דרך חרירי התחרה, והתחושה של מקום פרטי במרחב פתוח ומאוורר, מאד נעימה.
אוצרות רבים שסיפורי חיים מתגלמים בהם, נמצאים אצל אביב ורענן ב"אוסף" - אתם מוזמנים להגיע ולמצוא את האוצר הבא שלכם. תודה גדולה לאביב על האירוח והשיחה המרתקת.
ותודה גדולה להגר דופלט שצלמה את הבית.


הפוסט הזה נכתב במסגרת שיתוף פעולה שלנו עם קבוצת בלוגריות לייף סטייל, משובחות אחת אחת.
יחד יצרנו, בפעם השנייה, פסטיבל פוסטים בהם כל אחת כתבה וצילמה את הפורים שלה.
אנחנו ממליצות לכם בחום לבקר את כולן, כדי לקבל המון השראה ורעיונות מעולים.
דרך כאן תוכלו להגיע לשאר הפוסטים.



לעדכונים נוספים, לגבי הפוסטים שכבר עלו או יעלו בקרוב, כנסו לדף הפייסבוק של באבלז.

פורים שמח ומבדח
שלכם
דנה, עדי ותמר



עדי

התרגשות אחזה בנו כשהגענו לרחוב של לימור במעוז אביב. התרגשות מהסוג של גילוי מראה קסום במקום לא צפוי. הכניסה לשביל, כמעט קיבוצי, מרחק דקות מהכבישים העמוסים ומלב העיר. הירוק הזה שנפתח ונפתח, עד שלכמה שעות שכחנו שאנחנו בתל אביב – בדירה. הירוק מקיף אותנו והעצים נגלים מכל חלון.
לימור וגלעד, תל אביבים שמאוהבים בעיר, התקשו מאד לעזוב את דירת 40 המטר, בלב תל אביב ולהרחיק. הפשרה שמצאו היא להרחיק עד מעוז אביב. מספיק קרוב אבל גם מספיק גדול וידידותי למשפחתם המתרחבת. לימור, גלעד ואלונה – בת השנתיים, עברו לדירה הזו לפני מספר חודשים. כשצלמנו, לימור הייתה בסוף ההיריון ובינתיים נולדה אחות לאלונה - מזל טוב!



הכניסה לבית מאד מזמינה. מול הדלת, גדולה ומרשימה, עומדת שידת רדיו שמצאו בשוק הפשפשים בחיפה. מימין מוצבת שידת ספרייה שלימור מצאה ושיפצה עם צבע חדש וזכוכיות סבתא. על הספרייה מונח עציץ ייחודי מקרמיקה בעיצוב "אוממי".



הסלון מואר מאד. מהחלון הענק נכנס מראה השמיים וצמרות העצים, יחד עם האור שמשתנה לפי שעות היממה, החוץ מהווה לגמרי חלק מהתחושה הנעימה וההרמונית של הסלון. ספה אפורה מחנות ברחוב הרצל ולצידה שתי כורסאות ישנות שלימור מצאה ברחוב וריפדה. על הספה מונחות שתי כריות מקסימות שתפרה וסרגה.



לימור מספרת שתהליך התכנון והעיצוב מתבצע רוב הזמן בראש שלה. כאשר היא מתפנה לזה היא מוציאה את התכנון לפועל. כך היה גם כאשר תכננה את הספרייה. בהתחלה היא דמיינה ספריה פשוטה מאלומיניום. כשהעמידה אותה הבינה שזה לא המראה שרצתה. הספרייה יצרה תחושה קרה מדי לטעמה והועברה למטבח הקטן לאחסון. כמה ימים אחר כך, בזמן שהמתינה בעירייה לשינוי אזור החנייה, הגיע הרעיון לתכנון ספרייה חדשה . היא מורכבת מריבועים ומלבנים מעץ, צבועים בלבן. מאד פשוט, נקי ושקט. מעמד מגזינים אדום, גבוה ומאד מרשים – גם הוא עיצוב של "אוממי".



חלון קטן - פתוח, קבוע בקיר בין פינת האוכל והמטבח, ומאפשר הצצה והגשה בין שני החללים. כזוג צעיר ואח"כ עם תינוקת, הם גרו בדירות מאד קטנות והארוחות נערכו על שולחן הסלון. לפני מספר חודשים כשעברו, קנו שולחן אוכל מ"אייטמס" וכיסאות ב – pick up ושידרגו את כל חווית האכילה. השולחן עבר מגע אישי כשהחליטו "להקליל" אותו ולצבוע את חלקו העליון בלבן בצביעה בתנור.



במטבח הקטן מוצבת הספרייה שיועדה לסלון ואוסף כוסות וינטאג' מוצגות בארון שלימור מצאה.



חדר שינה אוורירי ונעים. מהחלון מציצה צמרת עבותה של עץ אורן. רצפת pvc,דמוית פרקט עץ, מחממת את החדר. מכונת תפירה ישנה ויפיפייה, משמשת את לימור כבר שנים רבות. מעליה מדף מגרות שקנתה ב 25 ₪ מנגרייה שנסגרה. המגירות מאחסנות את צרכי התפירה. לצד המיטה כורסה ושידה משוק הפשפשים.



את הכיסא לימור ריפדה מבד של שמלה שקנתה בשוק הפשפשים - אהבנו!



בשירותים הקטנים שעון קוקייה ורוד משגע מ - urban ניו יורק.



בחדר של אלונה - כיסא מקסים שלימור מצאה ברחוב, קיצרה רגליים וצבעה באדום. מנורת איקאה עברה שינוי אישיות עם בד רטרו שלימור הדביקה.



בעבר לימור יצרה ומכרה תמונות לחדרי ילדים ועכשיו שלוש מהן מקשטות את החדר של אלונה. תחביב אחר שלה הוא יצירת בובות. רוב הבובות בארגז הן יצירה שלה, למשל בובת ברבאבא - ברבאמא המקסימה. גם לתינוקת החדשה כבר מחכה בובות ינשוף.



ציור עדין של לימור תלוי במסדרון.



לימור תודה על האירוח והסבלנות למרות שהימים היו הימים האחרונים של ההיריון. ומזל טוב גדול!

בכל סט צילומים יש להגר את התמונה, או כפי שהיא אומרת: " התמונה שאותה אני לוקחת איתי הלאה". בבית הזה זו תמונת עץ האורן ממלא את חלון חדר השינה. מבינים למה אנחנו בנות מזל לעבוד אתה?
הגר דופלט - צלמת

שיהיה שבוע מצוין.
שלכם
דנה, עדי ותמר.
עדי