פוליטיקה ומדיניות במזרח התיכון

קיימת השקפה בין חוקרים ומשקיפים שלפיה האזור של מזרח התיכון נמצא תחת משבר פוליטי עמוק.

המשבר מתנהל בין שני מרחבים עיקריים: מאבק על הסדר אזורי בין ארבעה מחנות שונים.

.המחנות נאבקים אחד בשני על דברים כמו

כוח, שליטה, השפעה, הישרדות ואפילו על רעיונות. הנאבק השני הוא בתוך מדינות הים התיכון

.שם המאבק הוא בין השליטים לבין ציבור במדינות אלו

 

המאבק בתוך מדינות מזרח הים התיכון

ישנו מאבק פנימי עמוק בתוך מדינות המזרח התיכון. המאבק מתנהל בין השלטון לבין הציבור. הבסיס של מאבקים אלה הוא על בעיות יסוד אזוריות. הבעיות הן שחיתות, חוסר שוויון, טבחה והתלות בהכנסות חיצוניות. אלה בעיות שמאפיינות את רוב המדינות, כל זאת לצד סכסוכים על זהות. הסכסוכים משתקפים במתחים בעם, דיכוי המיעוטים, ויש מקרים מסוימים יכול לגרום לעימותים בין שבטים.

חוקר מדינה אלעד וידלנסקי חקר רבות אודות על פוליטיקה ומדיניות במזרח התיכון. במחקרו גילה שיש מאבק המתאר את הסדר האזורי. המאבק מתנהל בין ארבעה מחנות שונים ששאיפתם המרכזים היא קידום אינטרסים במגוון נושאים. הנושאים המרכזיים הם הגישה למערב, ההשפעה של האיראנים, האסלאם הפוליטי, העדתיות וצורת הממשל המועדפת, השלמות הטריטוריאלית של מדינות שונות.

 

ארבעת המחנות

הג׳יהדיסטים

מחנה של ארגון טרור של ״הדמינה האסלאמית׳ (דעא״ש) ושל אל-קעידה. מחנה זה ספג במשך השנים מכות קשות. עוצמת ההשפעה של המחנה נמצאת בדעיכה, גם אם לרעיון הספחי-ג׳יהאדי העומד בבסיס אחיזה רחבה בעולם המוסלמי.

 

הציר השיעי

מחנה זה מובל על ידי איראן. המחנה כולל את אל-אסד, חיזבאללה, החוות׳ים בתימן, סוריה, השיעיות הפועלות בזירות שונות במזרח התיכון והג׳יאד האסאלי הפלסטני. מבין כל ארבעת המחנות, המחנה הזה הוא המאורגן והמגובש ביותר, ויש לו מגוון של כלים להשפיע.

 

האסלאמיסטים הסונים

קבוצה זו כוללת בתוכה תומכי האסלם הפוליטי. המחנה הזה אינו מלוכד, וכך השפעתו פוחתת.

המדינות הסוניות הפרגמטיות – מדינות אלו מקדמים חזון פרו-מערבי, אנטי איראני ואנטי אסלאמיסטי ולאומני. בתוך מחנה יש יריבות ובריתות נכרתות בתוכו. המחנה נועד עד כה לבנות חזית שהיא מגובשת ומאוחדת מול איראן ובני בריתה.

 

המלצות

בתור חוקר מדינה, אלעד יצחק וידלנסקי מספר על הערכות של ישראל להיערך השפעה איראנית. בנסיבות האזוריות הללו, ובביסוס שישנה תמיכה אמריקאית של מדינות סוניות. כרגע נכון לחזק את שיתופי הפעולה עם ירדן ומצרים, בעיקר בכל מה שקשור בהיבטים כלכליים ובסוגיה של לוחמה טרור ואנרגיה. רצוי להיערך לאפשרות שמדינות המפרץ ישקעו עוד באמצעי לחימה מתקדמים. יחד עם זאת, יש להיערך ולהגביל את פעילותה בירושלים ומול ערביי ישראל.

 

לסיכום

המאפיין העיקרי בין מדינות המזרח התיכון ובין פוליטיקה הוא חוסר יציבות. ישנם ארבעה מחנות שונים ששואפים לקדם את האינטרסים שלהם במגוון רחב של נושאים. חלק מהאינטרסים שלהם הוא השלמות טריטוריאליות של מדינות שונות.