הטראומה כמערכת משפיעה – הרבה יותר ממה שרואים במבט ראשון
כאשר אנשים חווים טראומה, בין אם ממלחמה, אסון טבע, או אירוע אחר, ההשפעות ממשיכות הרבה מעבר לאירוע עצמו. טראומה יוצרת שרשרת תגובות בגוף ובנפש, שיכולות להשפיע באופן משמעותי על היכולת של האדם לתפקד בחיי היומיום. חרדה, דיכאון, הפרעות שינה וקשיים ביחסים הבין-אישיים הן רק חלק מהבעיות שעלולות להופיע.
מה שפחות נראה לעין הוא כיצד הטראומה משפיעה גם על בני המשפחה והסביבה הקרובה. ילדים של הורים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית סובלים גם הם, ובני/בנות זוג ובני משפחה אחרים מוצאים את עצמם מתמודדים עם מציאות חדשה ולא צפויה. הטראומה, אם כן, פועלת כמערכת שלמה – ומשפיעה הרבה מעבר למה שניתן לראות במבט חטוף.
כדי להבין עד כמה רחבות ההשפעות, יש להתבונן מקרוב יותר. בעידן של מצב ביטחוני מעורער ומתמשך כפי שאנו חווים בתקופה האחרונה, הטראומה הנפשית והרגשית חודרת עמוק יותר ויותר למציאות היומיומית של כולנו. הלחץ ואי-הוודאות המתמידים הופכים לחלק בלתי נפרד משגרת החיים, ומטילים צל כבד על כולנו במיוחד על אנשים שקרוביהם או הם מפונים מביתם או נמצאים בחזית הלחימה.
לעיתים קרובות, הקושי להגדיר במדויק את הרגשות והתחושות המעיקות הופך את המצב למורכב אף יותר. אנשים רבים אינם מצליחים לפענח את מקור תחושות החרדה, העצב או חוסר האונים. הם יודעים שמשהו לא בסדר, אך אינם יכולים להצביע על הנקודה שדרכה גם יוכלו אולי למצוא הקלה.
מטרתה של כתבה זו היא בדיוק לעזור לקוראים להבין טוב יותר את הקשר שבין המצב הביטחוני לבין הקושי הרגשי. להסביר מהן ההשפעות הנפשיות וההתנהגותיות האופייניות, וכיצד הן באות לידי ביטוי בחיי היומיום והשגרה של כולנו. רק הבנה מעמיקה יותר של התהליכים הנפשיים יכולה לסייע בהתמודדות נכונה עמם.
ריבוי תחושות לחץ
החיים בצל האיום הביטחוני יוצרים מציאות יומיומית מורכבת עבור רבים. הדאגה לביטחון האישי והמשפחתי הופכת לחלק בלתי נפרד משגרת היום, בין אם בדרך לעבודה, בקניות במכולת או בטיול עם הילדים. תחושת חוסר הוודאות גורמת לרבים מאיתנו להיות בלחץ נפשי מתמשך.
תחושות אלו אינן חולפות עם סיום אירוע ספציפי וגם לא בסיום המלחמה כשתסתיים, והן משפיעות על מצב הרוח, הקשרים החברתיים והאינטימיות בתוך המשפחה. חשש מתמיד ותחושות דיכאון עלולים להביא להסתגרות ולקושי בתפקוד השגרתי. בני הזוג מוצאים את עצמם פחות זמינים נפשית זה לזה, והילדים סופגים את המתח ומגיבים בהתנהגות מאתגרת. כך נוצר מעגל של תגובות שליליות המזין את עצמו.
הופעת סימני טראומה במקום העבודה
הלחץ הנפשי הכרוך במצב הביטחוני אינו נעצר בדלת הבית, והוא בהחלט חודר גם למקומות העבודה. עובדים רבים מוצאים את עצמם במצב של חרדה מתמדת, קושי בריכוז וירידה בתפקוד היומיומי. שגיאות רבות יותר, קיטוב ומתחים בין עובדים הם רק חלק מהתופעות. ממש כפי שהטראומה משפיעה על מערכות יחסים בין אישיות, כך היא חודרת גם למערכות יחסים בין עמיתים ומנהלים בארגון.
מנהלים מוצאים את עצמם בולמים זעם ותסכול, ומתקשים לספק מנהיגות יציבה ותמיכה לפקודיהם. כך נוצרות דינמיקות של חוסר אמון הדדי ואווירה כללית של שחיקה. הטראומה מחלחלת לתוך הרגלי העבודה, דפוסי החשיבה וההתנהגות – והשפעותיה השליליות ימשיכו להתבטא גם הרבה אחרי שהסכנה תחלוף. יש לטפל בבעיה באופן אקטיבי ומונע.
השפעת המצב הביטחוני על המשפחה
הטראומה הנפשית הכרוכה במצב הביטחוני נוכחת באופן תדיר גם בבית ובחיי המשפחה. הורים מוטרדים וחרדים משדרים מהמצב משדרים תחושות אלו הלאה לילדיהם, גם אם שלא במודע. ילדים בוחנים את התנהגות הוריהם ושואבים ממנה תחושת דאגה ופחד. המתח ואי הוודאות יוצרים קשיים בתקשורת בין בני הזוג והילדים. כעסים וריבים מאפיינים יותר ויותר את האווירה הביתית.
המשבר הזה בטוח לא יחלוף במהרה, והוא דורש הסתגלות של כל בני הבית. זוהי מציאות חדשה ולא פשוטה עבור התא המשפחתי. אבל ביחד ניתן למצוא דרכי התמודדות בריאות ותומכות. חשוב לזכור שמשבר זה הוא זמני, ועם סבלנות ותקווה נוכל לצלוח אותו.ביחד ננצח היא לא רק סיסמא, זה מוטו שכדאי לכולנו לאמץ ברגעי קושי.
אפשרויות טיפול ותמיכה פסיכולוגית למתמודדים עם טראומה
קיימות מספר גישות טיפוליות שנמצאו יעילות בטיפול באנשים הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית וטראומה נפשית. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות. טיפול בחשיפה מחדש ועיבוד ממוקד של הטראומה יכולים גם הם לסייע. בנוסף, ישנן טכניקות הרפיה ומיינדפולנס שמיועדות להפחית חרדה ומתח באופן מיידי. תרופות נוגדות דיכאון או חרדה יכולות לשמש כטיפול משלים.
המטפל יכול להתאים אישית עבור כל מטופל את שילוב הטיפולים המתאימים ביותר. מהלך השיקום כולל בדרך כלל הפחתה הדרגתית של הסימפטומים, העלאת התחושה הסובייקטיבית של רווחה נפשית, והתאמת מנגנוני ההתמודדות לאתגרים יומיומיים. המטרה היא לאפשר חזרה לתפקוד ואיכות חיים טובה יותר.
אם את/ה או מישהו קרוב אליך סובל מקושי נפשי כתוצאה מהמצב הביטחוני, חשוב לדעת שאתם לא לבד. רבים מאיתנו חשים חרדה, עצב או תסכול מוגברים בימים אלו. אנו ממליצים בחום להיעזר במקורות התמיכה הזמינים. שוחחו עם אנשים קרובים שבהם אתם חשים בנוח, הקדישו זמן לפעילות גופנית מרגיעה כמו הליכה או יוגה, ואל תהססו לפנות לעזרה מקצועית אם התסמינים ממשיכים או מחמירים.
גם אם המצב החיצוני נתון מחוץ לשליטתנו, תמיד אפשר לנקוט בצעדים לשמירה על בריאותנו הנפשית. זכרו שזו תקופה חולפת, וימים טובים יותר ממתינים בעתיד. עם המצב הביטחוני המאתגר והשפעותיו על בריאות הנפש, ישנו מחסור חמור במטפלים בתחום בריאות הנפש והפסיכולוגיה בארץ. רבים זקוקים לטיפול, אך יש פער עצום בין הביקוש להיצע של מטפלים מוסמכים.
לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה הם הדרך להשלמת הידע והכלים הנדרשים על מנת לספק שירותי טיפול ושיקום נפשי לאוכלוסייה הרחבה הזקוקה להם. בוגרי תואר בפסיכולוגיה יכולים להשתלב בעבודה טיפולית מיידית עם אוכלוסיות שונות וגילאים שונים, ותוך כדי להמשיך ללימודים מתקדמים יותר בתחום. זו דרך מצוינת לממש את הרצון לסייע, לשפר חיים ולתרום בתקופה שבה הצרכים גדולים במיוחד.
